דוח רייכמן: שיעור העובדים בישראל בחברות ההייטק יורד — וההון מתרכז בפחות חברות

בכותרות עסקי ההייטק חוגגים אקזיטים במיליארדים, אבל מתחת לקווים המודגשים מסתתר סיפור הרבה פחות חגיגי. דוח של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, שדווח במעריב, מגלה ששיעור העובדים הנמצאים בישראל מתוך כלל עובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות ירד מכ-69% ב-2019 לכ-62% ב-2026. במקביל, ההון זורם בעיקר להשקעות המשך בחברות שכבר גדלו — וגיוס ראשון נעשה נדיר יותר. לבעלי עסקים בישראל, בתוך ההייטק ומחוצה לו, אלה לא סתם נתונים סטטיסטיים: זה ברומטר של הביקוש המקומי שהעסק שלכם חי ממנו, ושל הסביבה שבה תצטרכו לגייס הון בשנים הקרובות. בבוסט פיננסים (Boost Finance) ליווינו לא מעט חברות צמיחה שגילו שההמתנה לסבב גיוס היא לא תכנית מימון — ובמאמר זו נפרק את הנתונים של הדוח, נבין לאן השוק מתקדם ונצא עם מספר מסקנות מעשיות לשנה הקרובה.

תוכן עניינים

• הנתונים המרכזיים מהדוח: פחות עובדים בישראל, גם במו"פ
• לאן העבודה הולכת — ומה זה עושה לביקוש המקומי
• ההון מתרכז: גיוסים גדולים למעטים, גיוס ראשון נדיר
• עוד פיסה בפאזל "שתי המהירויות" של המשק
• מה זה אומר לספקים ולעסקים מחוץ להייטק
• לחברות בשלבי ביניים: אל תמתינו לסבב גיוס
• תכנית פעולה לשנה הקרובה
• שאלות נפוצות

הנתונים המרכזיים מהדוח: פחות עובדים בישראל, גם במו"פ

הדוח של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, כפי שדווח במעריב, בוחן את הפער בין ההצלחה הפיננסית של חברות ההייטק הישראליות לבין התרומה שלהן לתעסוקה בישראל. התמונה שעולה ממנו מדגישה כיוון שמתחזק כבר כמה שנים: החברות גדלות, הערך גדל — אבל חלק גדל והולך מהצמיחה הזו מתרחש מחוץ למדינה. הנתון המרכזי: שיעור העובדים בישראל מתוך כלל עובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות ירד מכ-69% בשנת 2019 לכ-62% ב-2026.

חשוב להבין מה הנתון הזה לא אומר. הוא לא אומר שמספר העובדים בהייטק בישראל בהכרח צנח — הוא אומר שמתוך כל מי שעובד בחברות ההייטק הישראליות הפרטיות, חלק הולך וקטן נמצא כאן, והחלק שגדל נמצא מחוץ לישראל. כלומר, הצמיחה בכוח האדם של התאגידים הישראליים מתרחשת ברובה מעבר לים. לאזרח הממוצע, ולבעל עסק ממוצע, ההבדל בין "ההייטק מנופק" לבין "ההייטק אבל לא כאן" הוא ההבדל בין ביקוש אמיתי למשכורות, לשירותים ולנדל"ן בישראל — לבין ביקוש שמנופק במדינה אחרת.

הירידה ניכרת במיוחד בתפקידי תמיכה, תפעול ומכירות — התפקידים שבדרך כלל מועברים ראשונים למרכזי פעילות בחו"ל. אבל הדוח מצביע על מגמה מדאיגה יותר: הירידה חלה גם במחקר ופיתוח, לב הענף. כשגם המו"פ, שנחשב ליתרון התחרותי המובהק של ההייטק הישראלי, מתרחב בקצב מהיר יותר מחוץ לישראל — זה כבר לא סיפור של פונקציות עזר בלבד.

מקור: דוח מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, כפי שדווח במעריב, אוקטובר 2026.

לאן העבודה הולכת — ומה זה עושה לביקוש המקומי

המגמה שהדוח מתעד היא חלק משינוי מבני שכל בעל עסק בישראל מרגיש במוקדם או במאוחר: חברות טכנולוגיה נהיות גלובליות מוקדם יותר בחיים שלהן. צוותי מכירות נבנים ליד הלקוחות בארה"ב ובאירופה, מרכזי תפעול ותמיכה מוקמים במדינות עם כוח אדם זול יותר, ואפילו צוותי מו"פ מתפצלים בין מספר אתרים. מבחינת החברה עצמה זו לרוב החלטה עסקית הגיונית. מבחינת הכלכלה המקומית, המשמעות היא שכל שקל שהחברה מרוויחה מתורגם פחות ופחות למשכורות, הוצאות פנאי, רכישות ונדל"ן בישראל.

לספקים ולנותני שירותים להייטק — משווקים, חברות גיוס, משרדי ייעוץ, נותני שירותי ענן ופיתוח — הנתון הזה הוא נתון ביקוש מפתח. לקוח אינטרנט רכזי בישראל היום עשוי להיות, במונחי כוח קנייה מקומי, קטן יותר משנראה מהכנסותיו. ההכנסות נרשמות בספרים במיליארדים, אבל חלק גדל מהם נכנס למשכורות במשרדים שמחוץ לישראל. מי שמתכנן צמיחה של עסק מקומי על בסיס "ההייטק ממשיך לגדול" צריך לדייק: הוא גדל, אבל שליש ויותר מהגדילה שלו בכוח אדם מתרחשת מחוץ למדינה.

יש כאן גם נקודה לחשבון עבור עסקים שחושבים להתמקצע כלפי לקוחות ההייטק. ההחלטה לא צריכה להיות "לרדוף אחרי ההייטק" וגם לא להיפך — אלא להבין שלקוחות טכנולוגיה גדולים מתנהלים יותר ויותר כמו תאגידים גלובליים: תהליכי רכש ארוכים, רגישות גבוהה למחיר ומיקור חוץ בינלאומי. עסק שבונה את תזרים המזומנים שלו על לקוח מוביל אחד מהענף חשוף יותר מתמיד לשינויי ספקים שמתקבלים במטה שנמצא בקליפורניה או בלונדון, לא בהרצליה.

ההון מתרכז: גיוסים גדולים למעטים, גיוס ראשון נדיר

הדוח מגלה צד נוסף ומשלים: הכסף לא נעלם מההייטק — הוא מתרכז. הגיוס הממוצע לעסקה במחצית הראשונה של 2026 עמד על כ-39.3 מיליון דולר, הגבוה ביותר בתקופה שנבחנה מאז 2016, בעוד שמספר העסקאות נותר נמוך יחסית לשנות השיא. במילים אחרות: יותר כסף בכל עסקה, אבל פחות עסקאות. מי שכבר נמצא בפנים מרוויחה בגדול; מי שמנסה להיכנס מוצא דלת צרה.

המבנה הזה בא לידי ביטוי גם בחלוקה בין סוגי ההשקעות: מתוך מספר העסקאות של קרנות ההון סיכון, בערך 65% הן השקעות המשך בחברות שכבר בתיק ההשקעות שלהן, ורק כ-35.5% הן השקעות ראשונות בחברות חדשות (החלוקה היא במספר עסקאות, לא בסכומים). לחברה צעירה שמחפשת סבב ראשון או שני, הנתון הזה משמעו שתלות בקרנות הפכה לאסטרטגיה רזה מדי. אם בעבר אפשר היה לומר "נגייס כשנגיע לאבן הדרך הבאה", היום מחכים בתור ארוך מול דלת אחת.

הדוח מסכם את התמונה באזהרה שאסור לפספס: נוצר בסיס מצומצם יותר של חברות שממנו יצמח הדור הבא של הענף, והאתגר המרכזי הוא לתרגם את הצלחת החברות הגדולות לצמיחת חברות חדשות ומקומות עבודה בישראל. כלומר, גם החוקרים עצמם מכירים בכך שההצלחות הגדולות לא מתורגמות אוטומטית לדור הבא של הענף — הן נשארות ברובן בתוך קבוצה מצומצמת של מצליחניות ובעלי ההון שלהן.

עוד פיסה בפאזל "שתי המהירויות" של המשק

מי שעוקב אחרי הפרסומים הכלכליים בימים האחרונים ישים לב שהדוח משתלב היטב בתמונה רחבה יותר שעולה מבנק ישראל: המשק הישראלי צומח בשתי מהירויות — מהירות אחת על הנייר, שכוללת פעילות של חברות ישראליות שמתנהלת בחו"ל, ומהירות איטית יותר בפעילות המקומית שבשטח. לא במקרה בנק ישראל החל לפרסם במקביל שתי הצגות של נתוני הצמיחה — כי הפער ביניהן כבר גדול מכדי להתעלם ממנו. דוח רייכמן מוסיף לתמונה הזו את הזווית התעסוקתית: אם כבר העובדים של חברות ההייטק מתפזרים בעולם, הרי שגם הביקוש המקומי שהן מייצרות — מהמשכורות ועד הקפה שליד המשרד — הוא חלק מהכלכלה האיטית, לא המהירה. כתבנו על כך בהרחבה בניתוח על תחזית הצמיחה הכפולה של בנק ישראל, ובניתוח השכר ועלויות כוח האדם בישראל.

מה זה אומר לספקים ולעסקים מחוץ להייטק

רוב בעלי העסקים בישראל אינם בהייטק, אבל כולם חיים בצלו: הענף מזרים מיליארדים לכלכלה המקומית, וכשההזרמה מתכווצת יחסית לגודל הענף, ההשפעה מגיעה לכולם — מבתי הקפה ברוטשילד ועד קבלני השיפוצים ברעננה. הנתון של 62% אומר בפועל שקצב יצירת מקומות עבודה חדשים בישראל על ידי חברות ההייטק איטי משמעותית מקצב הצמיחה של החברות עצמן. עסק שמכוון את התכנית העסקית שלו לפי שיעורי הצמיחה של הענף מתכנן על בסיס מידע שלא באמת מתורגם ללקוחות בפועל.

המסקנה הפרקטית אינה פסימית אלא מדויקת יותר: לתכנן את הצמיחה, המלאי, הגיוסים והמימון לפי הביקוש המקומי שמרגישים בפועל — ולהכין כר ביטחון תזרימי רחב יותר, כי הסביבה פחות צפויה משנדמה מהכותרות. זו בדיוק הסיבה שבגללה אנחנו בבוסט פיננסים ממליצים לבעלי עסקים לבנות תשתית אשראי כשהעסק יציב, ולא ביום שאחרי שהלקוח הגדול הודיע על צמצום. גוף שמכיר את הנתונים האלה יודע שבתקופות פער בין כותרות לשטח, ההבדל בין עסק שמפסיד שנה לבין עסק שמתקדם הוא בדרך כלל ניהול ההון החוזה שלו.

לחברות בשלבי ביניים: אל תמתינו לסבב גיוס

המסקנה החשובה ביותר מהדוח מיועדת ליזמים ולמנהלים הפיננסיים של חברות טכנולוגיה בשלבי ביניים: כש-65% מהעסקאות הן השקעות המשך, ומספר העסקאות נמוך, הימצאות ב"בין סבבים" עלולה להימשך הרבה יותר זמן משתכננתם. אם מסלול הגיוס הקלאסי נעשה צר, הפתרון אינו לחכות בסבלנות — אלא לבנות תמהיל מימון חכם יותר שמפחית את התלות בוועדות ההשקעות של הקרנות:

מימון חוב לצד אשראי משקיעים. חלופה שמאפשרת לממן צמיחה בלי לדלל את בעלי המניות ובלי להיכנס למירוץ אחרי מיזום מוקדם. פרטים נוספים על מימון חוב כתמהיל משלים לחברות צמיחה מצאו במדריך שלנו על מימון לחברות טכנולוגיה.

מימון מבוסס נכסים. חברה שמחזיקה נדל"ן, ציוד או נכסים פיננסיים יכולה להניב מהם הון חוזה בלי למכור אותם. כמו שכתבנו במאמר מוקדם יותר על מימון מבוסס נכסים, הלווים לא פעם מופתעים לגלות עד כמה נזילות טמונה בנכסים שכבר עומדים בספרים שלהם.

הון עבודה כגשר בין אבני דרך. פער בין הוצאות שוטפות לבין הכנסות עתידיות הוא בדיוק המצב שבו חברות צמיחה מוצאות את עצמן בשבועות שלפני עסקה גדולה: התחייבות כספית של לקוח, התקדמות רגולטורית או סבב גיוס שנמצא בהליכים. גשר הון עבודה בגודל הנכון מאפשר להמשיך לפעול בלי לקבל החלטות מכירה רועשות או פיטורין גדולים שמפספסים את הגידול הצפוי.

בנוסף, חברות שמוצריהן מבוססי בינה מלאכותית נהנות לרוב מעניין מיוחד בכל הקשור למימון, אך גם במקרה הזה כדאי להכיר את המסלולים לעומק מראש. קראו על האפשרויות במאמר שלנו על מימון עסקים מבוססי בינה מלאכותית — עולם האפשרויות שם מתרחב מדי שנה.

בוסט פיננסים מלווה חברות צמיחה בבניית תמהילים כאלה בדיוק: לא פעם הפתרון הוא שילוב של הלוואה כנגד נכס עסקי, שיכול להגיע עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה), יחד עם מסגרת הון עבודה שמשחררת את ההנהלה מלרוץ אחרי תזמון הגיוסים בשוק. הגמישות הזו, כמו שאנחנו אומרים ללקוחות שלנו, לא נועדה להחליף גיוס הון סיכון אלא להקטין את הלחץ של ההמתנה אליו — לחץ שהדוח מראה שהולך וגדל.

תכנית פעולה לשנה הקרובה

איך מתרגמים את הנתונים לפעולה? ארבעה צעדים שמתאימים גם לחברת הייטק בשלבי ביניים וגם לעסק שמוכר לה:

1. מפו את חשיפת הביקוש. כמה מההכנסות שלכם מגיעות מלקוחות שחלק גדל מהפעילות שלהם מנוהל מחוץ לישראל? אם לא ידוע לכם — זו השאלה הראשונה לשאול בפגישת הסגירה הבאה. אי הוודאות הזו היא בדיוק הסיבה שבגללה ניהול תזרים מזומנים תחת אי ודאות הפך למיומנות המרכזית של מנהלים פיננסיים בשנים האחרונות. כלים לכך תמצאו במאמר שלנו על ניהול תזרים בתקופות אי ודאות.

2. בנו תכנית מימון שלא תלויה בגורם אחד. לא כולם נמצאים במרוץ אחרי קרנות הון סיכון, אבל העיקרון אוניברסלי: מקור מימון יחיד הוא סיכון. ראו את הבניית תמהיל המימון כפרויקט עם תאריך יעד — ומה נדרש כדי לעמוד בו — במאמר על תכנית עסקית לצורכי מימון.

3. בדקו מה שווים הנכסים שלכם בעיני מלווה. נכס שאינו ממונף הוא פוטנציאל עומד. גופי מימון חוץ-בנקאיים — ובהם בוסט פיננסים — מלווים בתנאים המתאימים עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה), יתרה משמעותית על פני התקרות הרגילות במסלול הבנקאי. גם אם לא תממשו את האשראי מיד, הידיעה מה נזיל ומה לא משנה את כל שיחת המימון.

4. הפרידו בין צרכים רגילים לגשר. כל המימון שנועד לגשר בין אבני דרך צריך להיות זול וקצר ככל האפשר; כל המימון שנועד לבנייה לטווח ארוך — מבנה, ציוד, מו"פ — יכול וצריך להיות ארוך ויציב יותר. ערבוב בין שני סוגי המימון הוא אחת הטעויות היקרות שאנחנו פוגשים בשטח.

שאלות נפוצות

מה בדיוק מראה הדוח של אוניברסיטת רייכמן?

הדוח, שדווח במעריב, מראה ששיעור העובדים בישראל מתוך כלל עובדי חברות ההייטק הישראליות הפרטיות ירד מכ-69% ב-2019 לכ-62% ב-2026, שהירידה ניכרת בתפקידי תמיכה, תפעול ומכירות אך חלה גם במו"פ, ושהגיוסים מתרכזים בהשקעות המשך — כ-65% מהעסקאות לעומת כ-35.5% השקעות ראשונות.

האם ההייטק בישראל במשבר?

לא לפי הנתונים. חברות גדלות והגיוסים גדולים — הגיוס הממוצע לעסקה במחצית הראשונה של 2026 היה הגבוה מאז 2016. הבעיה שהדוח מאתר היא מבנית: פחות עובדים בישראל יחסית לגודל, ובסיס מצומצם של חברות שמקבלות את רוב ההון. זו מגמת ריכוזיות, לא קריסה.

אני בעל עסק קטן שלא קשור להייטק. למה זה רלוונטי אליי?

כי הביקוש בשטח שאתם חיים ממנו מושפע ממספר המשכורות הגבוהות שנכנסות לכיסים בישראל, ולא משווי החברות בשוק. אם חלק הולך וגדל מהצמיחה מתרחש בחו"ל, קצב יצירת הביקוש המקומי איטי יותר ממה שהכותרות מרמזות. שווה לתכנן לפי המציאות הזו.

אני חברת סטארטאפ שמקווה לגייס. מה עושים?

בונים תמהיל מימון שלא תלוי בסבב גיוס אחד: מימון חוב, אשראי כנגד נכסים והון עבודה. בוסט פיננסים מלווה חברות בשלבי ביניים בבניית התמהיל הזה, כך שגם אם הסבב מתעכב — הפעילות ממשיכה לרוץ והדילול נשמר מינימלי.

מה זה מימון כנגד נכס עד 100% משווי הנכס?

זה מימון חוץ-בנקאי שנעזר בנכס — נדל"ן עסקי, מבנה, ציוד — כבטוחה עיקרית, ובתנאים המתאימים יכול להגיע עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה), כלומר ערך נזיל הרבה יותר גבוה ממה שהמסלול הבנקאי נותן בדרך כלל. התאמת התנאים נעשית פר עסקה, ולכן הצעד הראשון הוא בדיקת שווי והיתכנות.

סיכום: ההייטק גדל — אבל לא בדיוק כאן

הדוח של מכון הפניקס באוניברסיטת רייכמן שבעט לתוך תמונה שנבנית מכמה כיוונים בחודשים האחרונים: הצלחה פיננסית שמתרכזת בפחות חברות, בפחות עובדים בישראל וביותר הון שנשאר אצל מי שכבר בפנים. לבעל העסק הממוצע יש מזה שתי מסקנות: תכנון צמיחה לפי הביקוש המקומי בפועל, ובניית תמהיל מימון שלא נשען על דלת אחת — בין אם זו קרן הון סיכון או ועדת אשראי בנקאית. העסקים שיסתדרו טוב יותר בשנה הקרובה הם אלה שימפו את החשיפה שלהם, ישחררו נזילות מהנכסים שכבר בידם ויבטיחו הון עבודה לפני שהצורך דוחק. אם אתם רוצים לבדוק איך התמונה הזו נוגעת לעסק שלכם — צוות בוסט פיננסים ישמח לעשות איתכם את המיפוי, בלי התחייבות ובלי עלות.