חברות טכנולוגיה רגילות לחשוב שמימון = גיוס הון. אבל בשנים האחרונות צמח בישראל שוק שלם של חוב לחברות טק — ולחברה עם הכנסות, הוא לרוב זול בהרבה מדילול. בבוסט פיננסים (Boost Finance) — חברת הליווי הפיננסי לעסקים — נתקלים בסוגיה הזו אצל לקוחות רבים, ובכתבה זו נשתף בתובנות שצוות בוסט פיננסים צבר מהשטח.
למה הבנק המסורתי מתקשה איתכם?
אין מלאי, אין נדל״ן, אין ציוד — הנכסים שלכם הם קוד, לקוחות וצוות, ואת אלה קשה לשעבד. חיתום קלאסי לא בנוי לזה. אבל חיתום מודרני כן: הוא מסתכל על ה-ARR (הכנסות חוזרות), על שיעור הנטישה ועל יחידת הכלכלה.
הכלים הרלוונטיים
- מימון מבוסס הכנסות (RBF) — הלוואה כנגד ההכנסות החוזרות, עם החזר כאחוז מההכנסה החודשית; גדל ומתכווץ איתכם
- הלוואת סולו — לחברות רווחיות עם דוחות טובים, ללא שעבודים
- ניכיון חוזי לקוחות — חוזה שנתי ששולם מראש? חוזים רב-שנתיים אפשר להוון למזומן היום
- מימון גישור לפני סבב — גישור כנגד term sheet חתום, כדי לא לגייס מלחץ
החישוב שכל מייסד צריך לעשות
גיוס של 2 מיליון ₪ לפי שווי של 20 מיליון = ויתור על 10% מהחברה לתמיד. חוב של 2 מיליון בריבית שנתית דו-ספרתית נמוכה = עלות חד-פעמית ידועה, ובעלות מלאה נשמרת. הרחבנו על חוב מול הון כאן — לחברה עם הכנסות אמיתיות, התשובה ברורה יותר משנדמה.
מניסיון צוות בוסט פיננסים, ההבדל בין עסק שמנהל את הנושא נכון לעסק שלא נמדד באחוזים אלא בעשרות אלפי שקלים בשנה. בדיוק בגלל זה, אנשי בוסט פיננסים מלווים עסקים בתהליך הזה צעד אחר צעד — מהמיפוי הראשוני ועד לחתימה.
חוב במקום דילול
חברות טכנולוגיה ו-SaaS צריכות הון לגדילה, אבל גיוס הון (equity) מדלל את הבעלים. חלופה: מימון בחוב. הלוואת סולו על בסיס MRR (הכנסה חוזרת חודשית) — גופים חוץ-בנקאיים מציעים עד 4-6 חודשי MRR בהלוואה ללא בטחונות. ריבית 8-13%. היתרון: אין דילול, הבעלים שומרים על 100% מהמניות. הסיכון: חוב שלא נפרע אם ה-MRR יורד. מתאים לחברות SaaS עם MRR יציב וצמיחה מתונה. לא מתאים לחברות בשלב pre-revenue או עם תנודת הכנסות גבוהה.