חברות טכנולוגיה רגילות לחשוב שמימון = גיוס הון. אבל בשנים האחרונות צמח בישראל שוק שלם של חוב לחברות טק — ולחברה עם הכנסות, הוא לרוב זול בהרבה מדילול.
למה הבנק המסורתי מתקשה איתכם?
אין מלאי, אין נדל״ן, אין ציוד — הנכסים שלכם הם קוד, לקוחות וצוות, ואת אלה קשה לשעבד. חיתום קלאסי לא בנוי לזה. אבל חיתום מודרני כן: הוא מסתכל על ה-ARR (הכנסות חוזרות), על שיעור הנטישה ועל יחידת הכלכלה.
הכלים הרלוונטיים
- מימון מבוסס הכנסות (RBF) — הלוואה כנגד ההכנסות החוזרות, עם החזר כאחוז מההכנסה החודשית; גדל ומתכווץ איתכם
- הלוואת סולו — לחברות רווחיות עם דוחות טובים, ללא שעבודים
- ניכיון חוזי לקוחות — חוזה שנתי ששולם מראש? חוזים רב-שנתיים אפשר להוון למזומן היום
- מימון גישור לפני סבב — גישור כנגד term sheet חתום, כדי לא לגייס מלחץ
החישוב שכל מייסד צריך לעשות
גיוס של 2 מיליון ₪ לפי שווי של 20 מיליון = ויתור על 10% מהחברה לתמיד. חוב של 2 מיליון בריבית שנתית דו-ספרתית נמוכה = עלות חד-פעמית ידועה, ובעלות מלאה נשמרת. הרחבנו על חוב מול הון כאן — לחברה עם הכנסות אמיתיות, התשובה ברורה יותר משנדמה.
מקור: כלכליסטכתבה בכלכליסט על צמיחת ענף האשראי החוץ-בנקאי