שבוע לפני הבחירות ב-27 באוקטובר 2026, מעט מאוד ימים של ודאות קיימים בשוק. ת"א-125 איבד כ-8% בחצי השנה האחרונה — תנועה שמשקפת, לפי הניתוח, תמחור של חוסר הכרעה פוליטית. אבל דווקא עכשיו פרסמה יחידת המחקר של בורסת ת"א, בראשות הכלכלן ניסן אברהם, ניתוח שיטתי של 10 מערכות בחירות מאז 2003, שדווח בגלובס (נתנאל אריאל, 15.10.2026), ב-TheMarker, ב-i24news ובוואלה כסף. התמונה שעולה ממנו מפתיעה בכמה מובנים: השוק לא צונח סביב בחירות — הוא דווקא נוטה לעלות אחריהן. מתוך הנתונים האלה אפשר לחלץ לא רק תובנות השקעה, אלא משהו הרבה יותר מעשי עבור בעל עסק: לוח זמנים להחלטות מימון. בבוסט פיננסים (Boost Finance) עוקבים אחר הניתוחים האלה כי תזמון גיוס אשראי — לא פחות מהריבית עצמה — קובע כמה מימון העסק שלכם יעלה.
חשוב לומר מיד, לפני שניכנס למספרים: מדובר בניתוח היסטורי, לא בנבואה. הבורסה עצמה מסייגת את הממצאים בכך שהעליות במדגם לוו במגמות גלובליות, וכל מערכת בחירות היא יצור בפני עצמו. מה שכן ניתן לעשות עם הנתונים — וזו הגישה שנקטנו כאן — היא לבדוק מה הם מלמדים על אופן שבו שווקים מתמחרים אי-ודאות, ואיך בעל עסק מתזמן את החלטות המימון שלו בהתאם.
תוכן עניינים
הממצא המרכזי: מה קורה לפני ואחרי הקלפיות
הניתוח של יחידת המחקר של הבורסה, כפי שדווח בגלובס (15.10.2026), מפרק את התנהגות ת"א-125 לפי חלונות זמן לפני ואחרי כל אחת מ-10 מערכות הבחירות שנבחנו מאז 2003. המספרים בטבלה שלהלן, כולם מיחידת המחקר של הבורסה:
| חלון זמן | מערכות ללא הכרעה מראש | מערכות עם הכרעה מראש |
|---|---|---|
| 3 חודשים לפני הבחירות | ירידה ממוצעת של 5.3% בת"א-125 | ירידה ממוצעת של 0.2% בלבד |
| 3 חודשים אחרי הבחירות | עלייה ממוצעת של 4.7% | עלייה ממוצעת של 4.1% |
| 5 חודשים אחרי הבחירות | עלייה של כ-6.7% | עלייה של כ-6.5% |
התובנה הראשונה היא שהכאב מרוכז לפני הקלפיות, ובעיקר כשהתוצאה לא ברורה מראש. מערכות בחירות שהתנהלו כשהמנצח היה ידוע כמעט מראש רשמו ירידה שולית של 0.2% בשלושת החודשים שקדמו להן, ואילו מערכות ללא הכרעה — כמו זו שאנחנו בעיצומה — רשמו ירידה ממוצעת של 5.3%. אחרי הקלפיות, לעומת זאת, המגמה מתהפכת כמעט בכל התרחישים.
התובנה השנייה היא חלון 12 החודשים: לפי הניתוח, ב-12 החודשים שאחרי 10 מערכות הבחירות שנבחנו נרשמה בת"א-125 תשואה ממוצעת של כ-16.4% — מעל הממוצע השנתי ארוך הטווח של כ-11.5%. באותן תקופות נרשם גם S&P 500 תשואה של כ-13.1% במונחים שקליים, מול ממוצע רב-שנתי של 8.4%. ראוי לחזור ולהדגיש את הסייג של הבורסה עצמה: העליות לוו במגמות גלובליות, ולכן אין לקרוא את הממוצעים כהבטחה. אבל הכיוון שעולה מהמדגם ברור: אי-הוודאות מתומחרת לפני שהיא מתפוגגת — לא אחרי.
למה השוק יורד דווקא לפני בחירות
המנגנון סביב הירידות שקוף יחסית גם בלי אקונומטריקה. משקיעים מוסדיים מפחיתים חשיפה כשהם לא יודעים מה יהיה כיוון המדיניות הפיסקלית, הרכב הקואליציוני או סדרי העדיפויות בתקציב. התמחור אינו גרוע מפני שהכלכלה נפגעה — הוא גרוע מפני שהידע חסר. כשהתוצאה מתבהרת, גם אם היא לא התוצאה שהשוק קיווה לה, חוזרים המשקיעים לפעול לפי נתונים ולא לפי חששות. על אותו עיקרון בדיוק דיברנו בניתוח שלנו על תנודתיות אוקטובר ותזמון מימון עסקי — והעקרון תקף בבורסה באותה מידה שהוא תקף בחדר הישיבות של עסק בינוני.
יש כאן גם ממד של דחיית החלטות שכל בעל עסק מזהה מהחיים שלו: ועדות השקעה, מחלקות אשראי בבנקים וגופים מוסדיים נוטים "לחכות עד אחרי הבחירות" לפני שהם מאשרים עסקאות גדולות. התוצאה היא שלושה חודשים של אשראי זמין פחות, חלונות בדיקה ארוכים יותר ותמחור זהיר יותר — לא בגלל העסק שלכם, אלא בגלל התאריך בלוח השנה. אחר כך, כמו בנתוני התשואות, נפתח הסכר: החלטות חוזרות לזרום, ולפעמים גם מחירי נכסים ותנאי אשראי מתחרממים מהר יותר מהצפוי. לכן, בפועל, החלטה לדחות רכישת ציוד, הרחבת מחסן או גיוס הון עבודה "עד אחרי הבחירות" עשויה לפגוש מחירים גבוהים יותר בדיוק בגלל שכולם דחו את אותה החלטה ביחד.
השקל סביב מערכות בחירות
הניתוח של יחידת המחקר לא נעצר במניות. לפי הדיווח בגלובס, השקל מתחזק בכ-1.4% בשנה שלפני הבחירות ובכ-2.5% בשנה שאחריהן, מול סל המטבעות. הכיוון הזה מתיישב עם מה שראינו בחודשים האחרונים גם בשטח, נושא שכבר ניתחנו בבלוג של בוסט פיננסים בההקשר של השקל החזק והלחץ על הכנסות מהייטק ויבואנים. לבעל עסק שסופג נכס פיננסי גלובלי, ירידה משמעותית ביחסי מטבע משפיעה ישירות על עלות סחורה, על יבוא ציוד ועל מדדי יוקר, וכפועל יוצא — גם על הוצאות ההחזר של הלוואות עם רכיב מטבע זר.
| פרמטר | נתון מיחידת המחקר של הבורסה |
|---|---|
| שקל מול סל המטבעות — שנה לפני בחירות | התחזקות של כ-1.4% |
| שקל מול סל המטבעות — שנה אחרי בחירות | התחזקות של כ-2.5% |
| ת"א-125 — 12 חודשים אחרי 10 מערכות בחירות | תשואה ממוצעת של כ-16.4% (מול ממוצע ארוך טווח של כ-11.5%) |
| S&P 500 בשקלים באותן תקופות | כ-13.1% (מול ממוצע רב-שנתי של 8.4%) |
(מקור לכל הנתונים בטבלה: יחידת המחקר של בורסת ת"א, כפי שדווח על ידי נתנאל אריאל בגלובס, 15.10.2026.)
מה קרה בשבוע האחרון בבורסה
הניתוח ההיסטורי מקבל בימים אלה עצמה בשטח. בשבוע המסחר שהסתיים דיווחה וואלה כסף (19.10.2026) על עליות חדות: ת"א-90 עלה ב-5.1%, ת"א-125 ב-4.2% ות"א-35 ב-4.0%, בהובלת ענפי הבנייה והנדל"ן. הראלי בנדל"ן מתיישב עם ציפיות להורדות ריבית ועם המשך ההתאוששות בשוק הדיור, נושא שכיסינו לאחרונה במאמר על מניות הנדל"ן במחזור הורדות הריבית. לכאורה סתירה: איך השוק מטפס שבוע לפני בחירות שהניתוח מגדיר כ"ללא הכרעה"? התשובה מלמדת את הלקח החשוב ביותר לבעלי עסקים: השווקים לא מתנהלים לפי אירוע אחד. בשבוע שעבר שולבו בתמחור גם הציפיות להחלטת בנק ישראל ב-21 באוקטובר, שאותה ניתחנו בניתוח נפרד על החלטת הריבית וחוסר הוודאות באינפלציה, וגם ההערכות של שוק הפיננסים לקראת הקלפיות. מי שמנתח רק את הבחירות עלול לפספס את האפקט המצטבר של תאריכי מפתח סמוכים.
המשמעות לבעלי עסקים: תזמון מימון
אז מה עושים עם כל זה ברמה המעשית? בוסט פיננסים ממליצה לבעלי עסקים להסתכל על שלושה עקרונות תזמון שעולים מהנתונים. ראשון: אי-הוודאות נמכרת בזול לפני שהיא מתפוגגת. בשווקים, כמו בפועל, תנאי האשראי בתקופת חשש טיפוסיים פחות טובים ללווים, אבל תנאי הרכישה — מחירי נכסים, ציוד, קרקע — עשויים להיות נמוכים דווקא אז, כי המוכרים מוכנים לשלם "פרמיית דחיינות". שניים: המחיר של המתנה עד "אחרי הבחירות" אינו אפס. אם השוק מתאושש במהירות אחרי הקלפיות, כפי שהמדגם מראה, החלטות שנדחות עלולות לפגוש את אותן ההחלטות של כל המתחרים שלכם, באותו הרגע, במחירים גבוהים יותר. שלישי: גשר נזילות עדיף על עצירה. אם יש לכם הזדמנות עכשווית — לקוח גדול שצריך מלאי, נכס שיוצא לשוק, מכרז שנסגר — מימון גישור שמכסה את התקופה עד שהאי-ודאות מתפוגגת עשוי להיות זול יותר מההפסד של ההזדמנות.
עסקים רבים שפונים אלינו בתקופות כאלה מנסחים את זה בדיוק כך: "נעצור הכול עד שהאבק יתפזר". זו החלטה לגיטימית, אבל צריך לדעת מה היא עולה. הניתוח של הבורסה מספק מסגרת: התמחור השלילי מרוכז לפני האירוע, וההתאוששות באה אחריו. בשביל משקיע זו אנקדוטה; בשביל יצרן שצריך להחליט החודש אם לקנות מכונה — זו הוצאה או חוסר הכנסה של ממש. לכן, התמקדות בלוח הזמנים העסקי הפנימי שלכם, עם כרית ביטחון של אשראי גישור מוכן מראש, היא לרוב גישה עמידה יותר מניסיון לחזות את יום הכינוס של שוק ההון.
איך בוסט פיננסים עוזרת לתזמן נכון גיוסי אשראי
בפועל, תזמון מימון זה עניין של גמישות ולא של ניחוש. כאן בדיוק היתרון של שוק המימון החוץ-בנקאי: עסק שלא מצליח להוציא אשראי תפעולי במסלול הבנקאי בזמן אי-ודאות פוליטית — בגלל ועדות, ישיבות או תורים ארוכים — יכול לגייס מימון כנגד נכסים בזריזות ולהמשיך להתנהל. גופי מימון חוץ-בנקאיים, ובהם בוסט פיננסים, מלווים עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה) — לעומת תקרות בנקאיות נמוכות משמעותית. עסק שמחזיק נדל"ן, ציוד או זכויות מכר יכול לשחרר הון כמעט כפול מהמסלול הבנקאי, ולהשתמש בו כהון עבודה או כגשר עד שהתנאים מתבהרים.
חשוב להבהיר: לא מדובר בהימור על כיוון הבחירות או על המשך העליות בשוק ההון — אלו שאלות של משקיעים, לא של בעלי עסקים. מדובר בבניית גמישות פיננסית שמאפשרת לכם לפעול לפי האינטרס העסקי שלכם בכל תרחיש. אם השוק יעלה — הגשר כבר עמד לכם לרשות. אם ירד — לא תגררו למכירת נכס או לקיצוץ פעילות בגלל מחסור זמני בנזילות. זה ההבדל בין ניהול סיכונים לבין ספקולציה, ובוסט פיננסים עוסקת רק בראשון.
נקודה אחרונה לקראת השבוע הקרוב: יום הבחירות עצמו הוא גם יום סגירות וסידורי עובדים, עניין שכיסינו במדריך על יום הבחירות ב-27 באוקטובר, סגירת עסקים וזכויות עובדים. שווה להכין מראש גם את ההיבטים התפעוליים — מלאי, משמרות, מסירות — כדי שההיבט הפיננסי יהיה החלק הפחות מדאיג ביומן שלכם.
שאלות נפוצות
מה בדיוק בדק מחקר יחידת המחקר של הבורסה?
הניתוח בדק את התנהגות ת"א-125, השקל ומדדים משלימים סביב 10 מערכות בחירות מאז 2003: שלושה חודשים לפני הבחירות ועד 12 חודשים אחריהן. הממצאים דווחו בגלובס, ב-TheMarker, ב-i24news ובוואלה כסף. חשוב לזכור שהבורסה עצמה מסייגת: מדובר במדגם היסטורי, והעליות בו לוו גם במגמות גלובליות.
האם כדאי לי לדחות גיוס אשראי עד אחרי הבחירות?
לא בהכרח. המדגם מראה שהתמחור השלילי מרוכז לפני הקלפיות, וההתאוששות באה אחריהן — כלומר דחייה עלולה לפגוש שוק עם מחירי נכסים ותחרות גבוהים יותר. אם העסק שלכם צריך הון עבודה או גישור, הגישה של בוסט פיננסים היא לבנות את האשראי מראש, כך שאתם לא תלויים בתאריך בלוח השנה.
איך השקל מתנהל סביב בחירות?
לפי יחידת המחקר של הבורסה, השקל התחזק בכ-1.4% בשנה שלפני מערכות בחירות ובכ-2.5% בשנה שאחריהן, מול סל המטבעות. לבעל עסק שסוחר במטבע זר או מחזיק הלוואות במטבע זר זו נקודת פתיחה לניתוח חשיפה, לא תחזית מחייבת.
מה הקשר בין החלטת בנק ישראל ב-21 באוקטובר לבחירות?
שני אירועים באותו שבוע יכולים להזין זה את זה: החלטת הריבית מגיעה שישה ימים לפני הקלפיות, והשוק מתמחר את שניהם יחד. על ההחלטה עצמה ועל הסייגים מסביב לאינפלציה הרחבנו בניתוח נפרד על החלטת הריבית של אוקטובר, ושם גם הסברנו מה זה אומר לעלות המימון של עסקים.
איך מימון חוץ-בנקאי עוזר בתקופת אי-ודאות פוליטית?
גופי מימון חוץ-בנקאיים פועלים על בסיס נכסים וכושר החזר, בתהליכים קצרים יותר, ולכן מתאימים למצבים שבהם ההחלטות הבנקאיות מתעכבות. בוסט פיננסים, למשל, מלווה עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה), ומאפשרת לעסק לגייס הון עבודה או גישור מבלי לעצור פעילות כשהשווקים מתמחרים חוסר ודאות.
סיכום: את האי-ודאות מתמחרים לפני — הגמישות בונים מראש
מחקר הבורסה על 10 מערכות בחירות מספק נתונים סדורים לאינטואיציה שבעלי עסקים מכירים מהשטח: תקופות של חוסר הכרעה פוליטית מקפיאות החלטות, מורידות שווקים ומאטות אשראי — ואחריהן, בדפוס עקבי לאורך המדגם, מגיעה תקופת התאוששות ופעילות. אין בזה הבטחה לגבי אוקטובר-נובמבר 2026, והבורסה עצמה מדגישה את הסייגים. אבל המסקנה המעשית עומדת: מי שבונה גמישות פיננסית מראש — קו אשראי שמוכן, גישה למימון כנגד נכסים, הון עבודה זמין — לא צריך לנחש את השוק כדי לפעול נכון, ולא צריך לעצור את העסק עד שהאבק יתפזר. אם אתם שוקלים גיוס אשראי סביב תקופת הבחירות, צוות בוסט פיננסים זמין לבחון איתכם את התזמון ואת התמהיל המתאים לעסק שלכם.