ההבדל המהותי: הבנק בונה על בטחונות, הסולו בונה על העסק עצמו. מזה נגזר כל השאר.
זמן: בנק — שבועות עד חודשים; סולו חוץ-בנקאי — ימים. בטחונות: בנק ידרוש שעבודים וערבויות; סולו ניתן בלעדיהם. ריבית: הבנק זול יותר על הנייר, אבל כשמשקללים את ריתוק הבטחונות ואת עלות ההזדמנות של חודשי ההמתנה — הפער מצטמצם מאוד. גמישות: גוף חוץ-בנקאי יבנה החזר סביב עונתיות ותזרים; הבנק פחות.
מתי בכל זאת בנק? כשיש זמן, בטחונות פנויים והעסקה גדולה וארוכה. מתי סולו? כשצריך מהר, כשהבטחונות יקרים לעסק, או כשהבנק כבר אמר לא.
והתשובה הכי נכונה היא לרוב שילוב: חלק בנקאי זול + השלמה חוץ-בנקאית מהירה. זה בדיוק המבנה שאנחנו בונים ללקוחות.