יש מסלול מימון שבו ההמלצה שקיבלתם לא הייתה בהכרח שלכם. לווה שנדחה מהבנק או שהוגבל במסגרת, שמגיע ליועץ משכנתאות ומקבל הפניה ל"פתרון הכי מתאים" בחוץ-בנקאי, לא תמיד ידע שההפניה עשויה הייתה להיות מתוגמלת על ידי נותן האשראי. ב-24 באוקטובר 2026 רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה חוזר סופי שסוגר את הפרצה הזו: נותני אשראי חוץ-בנקאיים לא יוכלו עוד לתגמל יועצי משכנתאות ונציגי לקוחות בקשר להלוואות לדיור (מקור: ענת גלעד, ביזפורטל, 24.10.2026; הדיווח אושר בגלובס, בכלכליסט ובהודעת הרשות הרשמית באתר gov.il). בשביל לווים פרטיים זה שינוי משמעותי. בשביל בעלי עסקים זה נוגע פעמיים: פעם אחת כלווי דיור בעצמם, ופעם שנייה כמי שמגיעים לשוק האשראי החוץ-בנקאי לצרכי הון עבודה ומימון צמיחה — וצריכים לדעת שההמלצות שהם מקבלים מנוקות מכסף שמגלגל מתחת לשולחן. בבוסט פיננסים (Boost Finance) עוסקים בדיוק בנקודת המפגש הזו בין לווים לגופי מימון, ובכתבה זו נפרק את החוזר החדש: מה נאסר, מה מותר, אילו חובות חדשות הוטלו על נותני האשראי — ומה הכל הזה אומר לכם.
תוכן עניינים
- מה קרה: החוזר הסופי של רשות שוק ההון
- מה בדיוק נאסר — ומה כן מותר
- החובות החדשות: חיתום עצמאי ובקרה מוסדית
- תמונת השוק: 25 חברות, לקוחות שנדחו מהבנק ופריים של 4.75%
- מה זה אומר לבעלי עסקים
- איך בוחרים גוף מימון אחרי החוזר — ואיך בוסט פיננסים נכנסת לתמונה
- שאלות נפוצות
מה קרה: החוזר הסופי של רשות שוק ההון
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון פרסמה חוזר סופי האוסר על נותני אשראי חוץ-בנקאיים לתגמל יועצי משכנתאות ונציגי לקוחות בקשר להלוואות לדיור (מקור: ענת גלעד, ביזפורטל, 24.10.2026). המהלך דווח במקביל בגלובס ("רשות שוק ההון עוצרת תגמול ליועצי משכנתאות"), בכלכליסט ("סוף לצ'ופרים") ובהודעה הרשמית של הרשות באתר משרד האוצר — מה שמסמן את זה כאסדרה סופית ולא טיוטה.
שתי עובדות מפתח חשובות להבנת היקף השינוי. ראשונה, החוזר ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים מהפרסום — כלומר יש לחברות האשראי חלון התאמה קצר. שנייה, בשלב הזה החוזר מחייב את החברות החוץ-בנקאיות בלבד, ולא את הבנקים — שכן הבנקים כבר מוגבלים מזה שנים באיסורי תגמול דומים מכוח האסדרה הבנקאית. בפועל, מה שהרגולטור עושה כאן הוא ליישר את הזירה בין שני ערוצי האשראי: אם לבנק אסור לשלם ליועץ עבור הפניות, גם לגוף החוץ-בנקאי שמתחרה בו על אותו לווה — אסור.
על מי חל האיסור? לפי הדיווח בביזפורטל, החוזר חל על שלוש קבוצות: בעלי רישיון למתן אשראי, מפעילי מערכות לתיווך באשראי, ובעלי רישיון לשירותי פיקדון ואשראי. זו הגדרה רחבה שמכסה את רוב השחקנים הפועלים כיום בשוק ההלוואות החוץ-בנקאיות לדיור.
מה בדיוק נאסר — ומה כן מותר
האיסור עצמו רחב בהרבה מ"עמלת הפניה" בלבד. לפי החוזר, נאסר על נותן האשראי לתת ליועץ משכנתאות או לנציג לקוחות כל תגמול בכסף או בשווה כסף — וזה כולל עמלות, הנחות, מימון פרסום, כנסים והכשרות. מדובר בסגירת כל הערוצים שבהם כסף זורם מנותן האשראי אל הגורם שממליץ ללקוח לאיזה גוף לגשת.
מעבר לכך, החוזר נועל גם את הדלת האחורית: נאסר גם תשלום עקיף — העברת התמורה דרך חברות תפעול או גורמי ביניים. כלומר, גם אם נותן האשראי לא משלם ישירות ליועץ אלא לגוף קשור, לספק שירותים או לחברה אחרת שבשליטתו — הדבר אסור. זו הנקודה שהופכת את החוזר מנייר עמדה לכלי אכיפה ממשי: בלי חסימת התשלום העקיף, כל איסור ישיר היה ניתן לעקיפה.
יש חריג אחד משמעותי: מותר לנותן האשראי לממן או לתת חסות לכנסים ולהכשרות בעלי תוכן מקצועי מובהק בתחום ההלוואות לדיור. אבל גם כאן הקו אדום: אסור לממן טיסות, נסיעות, לינה או אירוח. במילים אחרות — אפשר לממן ידע, אי אפשר לממן חופשה.
| סוג התגמול | מצב לפי החוזר הסופי |
|---|---|
| עמלות והנחות ליועץ או לנציג לקוחות | אסור |
| מימון פרסום עבור היועץ | אסור |
| מימון כנסים והכשרות (בכל צורה) | אסור |
| תשלום עקיף דרך חברות תפעול או גורמי ביניים | אסור |
| מימון או חסות לכנס הכשרה בעל תוכן מקצועי מובהק בהלוואות לדיור | מותר |
| מימון טיסות, נסיעות, לינה או אירוח | אסור |
הטבלה מסכמת את עיקרי החוזר כפי שדווח בביזפורטל (ענת גלעד, 24.10.2026) ובהודעת רשות שוק ההון. אין בה נתוני עמלות בשקלים — ובכוונה: לא פורסמו סכומי עמלה מאומתים, וכל מספר שייחסו לעמלה ממוצעת בשוק הזה יהיה ניחוש. מה שאומת הוא העיקרון: תגמול ישיר ועקיף — אסור, תוכן מקצועי — מותר בגבולות.
החובות החדשות: חיתום עצמאי ובקרה מוסדית
החוזר לא מסתפק באיסורים. הוא מטיל על נותני האשראי החוץ-בנקאיים חבילה של חובות חיוביות, שמטרתן להפוך את תהליך קבלת ההחלטה למסודר ומבוקר:
- חיתום עצמאי לכל בקשת הלוואה — נותן האשראי חייב לבחון בעצמו כל בקשה, כולל בדיקת דירוג האשראי של הלקוח, התאמת תנאי ההלוואה למצבו ובחינת יכולת ההחזר. אסור להסתמך על המלצת היועץ במקום על בדיקה עצמאית.
- ייפוי כוח חתום מהלקוח — כדי שנציג יוכל לקדם עסקה מול נותן האשראי, נדרש ייפוי כוח חתום מהלקוח עצמו. הלקוח יודע ומאשר במפורש מי פועל בשמו.
- מדיניות דירקטוריון ומנגנוני בקרה — לכל חברת אשראי תהיה מדיניות כתובה ומנגנוני בקרה, והמדיניות תחזור לדיון בדירקטוריון לפחות פעם בשנה.
מבחינת הלווה, שלוש החובות האלה הן החלק החשוב ביותר בחוזר — יותר מהאיסורים עצמם. חיתום עצמאי אומר שמישהו בגוף המימון מחויב לבדוק את ההחזר שלכם לפני שהוא מאשר, ולא רק להעביר ניירת שהכין גורם שמעוניין שהעסקה תיסגר. ייפוי כוח אומר שאתם יודעים מי ניגש לכספכם ולפרטיכם. בקרה מוסדית אומרת שיש עין של דירקטוריון על התהליך, ברמה שנתית.
לבעל עסק שנדחה מהבנק ופונה לחוץ-בנקאי, זה משנה את אופי הפגישה. עד היום, חלק ניכר מהלווים בערוץ הזה היו אנשים שהבנקים דחו או הגבילו — כלומר אוכלוסייה פגיעה יותר מהממוצע. חובת החיתום העצמאי הופכת את הבדיקה לחובה רגולטורית, ולא אופציה עסקית. מניסיון הצוות של בוסט פיננסים, דווקא הבדיקה הזו — דירוג אשראי, התאמת תנאים, יכולת החזר — היא הדבר שמבדיל תהליך מימון בריא מהלוואה שמוכרים לכם בלי לבחון אותכם.
תמונת השוק: 25 חברות, לקוחות שנדחו מהבנק ופריים של 4.75%
כדי להבין את חשיבות החוזר, כדאי להכיר את השוק שהוא מסדיר. לפי הנתונים שדווחו בביזפורטל, כ-25 חברות אשראי חוץ-בנקאיות מציעות כיום הלוואות לדיון, וחלקן מנהלות תיק אשראי של יותר מ-100 מיליון שקל. חלק ניכר מהלקוחות שלהן הם בדיוק אלה שהבנקים דחו או הגבילו — לווים שאין להם הרבה אלטרנטיבות, ושההבדל בין המלצה אובייקטיבית להמלצה מתוגמלת שווה להם הרבה כסף. הריבית בחוץ-בנקאי, יש לומר בגלוי, גבוהה בדרך כלל מזו שמציעים הבנקים — והפריים עומד נכון להיום על כ-4.75%.
המשמעות: מדובר בשוק שמתגמל סיכון בריבית, ולכן שקיפות ההמלצה בו קריטית. לווה שמגיע לחוץ-בנקאי אחרי סירוב בנקאי צריך את התנאים הטובים ביותר שהשוק יכול לתת לו — לא את הגוף ששילם את העמלה הכי גבוהה למי ששלח אותו אליו.
שני פיתוחים נוספים ראויים לאזכור. ראשון, במקביל לחוזר הסופי לחברות האשראי פרסמה הרשות טיוטת חוזר דומה לגופים המוסדיים — חברות הביטוח והקרנות — שכעת פתוחה להערות הציבור. כלומר, מדובר באסדרה שנועדה להקיף את כל ערוצי המימון החוץ-בנקאי לדיור, לא רק חלקם. שני, וזו נקודה פתוחה שמדווחת בביזפורטל: יועצי המשכנתאות עצמם עדיין אינם נתונים לרישוי ייעודי ולפיקוח ישיר. הצעת החוק שתסדיר את המקצוע תלויה בכנסת הבאה, ובינתיים שכר הטרחה שהיועץ גובה מהלקוח — שכיום אינו מוסדר — עשוי לעלות, כפיצוי על אובדן עמלות הגוף המממן.
| היבט | לפני החוזר | אחרי החוזר (בתוך 3 חודשים) |
|---|---|---|
| תגמול יועצים ונציגים מנותני אשראי | אפשרי, בכסף או בשווה כסף | אסור, כולל תשלום עקיף |
| חיתום ההלוואה | במידה ובאופן שהשתנה מגוף לגוף | חובה עצמאית: דירוג אשראי, התאמת תנאים ויכולת החזר |
| פעולת נציג מול נותן האשראי | לא תמיד תועדה בייפוי כוח | מחייב ייפוי כוח חתום מהלקוח |
| בקרה מוסדית | לא נדרשה באופן אחיד | מדיניות דירקטוריון ובקרה שנתית |
| עלות הייעוץ ללקוח | שכר טרחה לא מוסדר, לצד עמלות מגופים | עמלות נחסמות; שכר טרחה עשוי לעלות |
הטבלה מבוססת אך ורק על הנתונים שדווחו בביזפורטל (24.10.2026) ובפרסומי הרשות. היא מתארת את עקרונות החוזר, לא את הטקסט המשפטי המלא שלו.
מה זה אומר לבעלי עסקים
עכשיו לשאלה החשובה: למה בעל עסק צריך להתעניין בחוזר שעוסק בהלוואות לדיון? משתי סיבות, ושתיהן מגיעות מאותו שורש.
ראשית, כלווים. בעל עסק שרוכש דירה, מגייס הלוואה כנגד נכס או מממן רכישה של נדל"ן — נמצא בדיוק בשוק הזה. לפני החוזר, יכול היה לקבל המלצה שמושפעת מתגמול סמוי; אחרי החוזר, התחרות בין גופי המימון עוברת מ"עמלות הפצה" למחיר ההלוואה ולשקיפות ההמלצה. זו בשורה אמיתית לכל מי שמשווה תנאים. על רקע מגמות האסדרה האחרונות — כמו הוראת בנק ישראל 329 שצמצמה את האשראי הבנקאי כנגד נכסים, שעליה כתבנו במאמר על הוראה 329 והמעבר לאשראי החוץ-בנקאי — עוד ועוד לווים מוצאים את עצמם בערוץ החוץ-בנקאי, והחוזר החדש מבטיח שהערוץ הזה פחות "פראי" משהיה נהוג לחשוב.
שנית, כמלווים בערוץ העסקי. מי שמכיר את שוק האשראי העסקי יודע שהאסדרה הזו משלימה תמונה רחבה יותר: ערוץ המימון החוץ-בנקאי הפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי לעסקים — מאשראי ללא ביטחונות ועד מימון כנגד נכסים. אם בעבר עסק היה צריך להסתדר עם הבנק או לוותר, היום יש מגוון גופים שמתמחרים את העסק שלכם באמת. על הכניסה של גופים לאשראי עסקי ללא ביטחונות כתבנו בכתבה על אשראי עסקי ללא ביטחונות. ככל שהערוץ גדל, כך גדלה גם חשיבות השקיפות בו — בדיוק ההיגיון שמאחורי החוזר של רשות שוק ההון.
והנקודה שחוזרת אצל כל לווה עסקי שמגיע לבוסט פיננסים: השאלה הנכונה היא לא "מי יאשר לי" אלא "מי ייתן לי את התנאים הטובים ביותר למצב האמיתי של העסק שלי". חובת החיתום העצמאי שמטיל החוזר מקרבת את השוק הזה למודל הזה — הגוף המלווה בוחן אתכם בפועל, ולכן התמחור אמור לשקף אתכם ולא את קשרי ההפצה שלו. בדיקת אשראי נכונה היא גם הבסיס לניהול סיכוני אשראי לקוחות בעסק עצמו, כפי שפירטנו במאמר על אשראי לקוחות B2B.
איך בוחרים גוף מימון אחרי החוזר — ואיך בוסט פיננסים נכנסת לתמונה
החוזר החדש נותן לכם, כלווים, צ'קליסט מוכן לבדיקת גוף מימון חוץ-בנקאי. ארבע שאלות שכדאי לשאול כל גוף שמציע לכם אשראי — לדיור או לעסק:
- מי בעל הרישיון? החוזר חל על בעלי רישיון למתן אשראי, מפעילי מערכות תיווך ובעלי רישיון לשירותי פיקדון ואשראי. גוף שעומד מאחורי המותג צריך להיות מזוהה וברור.
- מה נאסר עליו לתת — והאם הוא עומד בזה? אחרי כניסת החוזר לתוקף, כל תגמול ליועץ או לנציג הוא עבירה רגולטורית. גוף שמציע "פריבילגיות" עקיפות מסמן שהוא מוכן לעקוף גם בנושאים אחרים.
- מה הוא חייב לבדוק עליכם? חיתום עצמאי: דירוג אשראי, התאמת תנאים, יכולת החזר. גוף שלא שואל שאלות לא בהכרח עושה לכם טובה — הוא עשוי לתמחר את הסיכון שלא בדק בתוך הריבית.
- מה מדיניות הבקרה שלו? מדיניות דירקטוריון שחוזרת לדיון בכל שנה היא סימן לגוף שמנוהל, לא רק מוכר.
זה בדיוק התפקיד שבוסט פיננסים ממלאת בשוק: לא גוף מימון אחד שמוכר את ההלוואה של עצמו, אלא ליווי פיננסי שמשווה בין גופים — על פי התנאים, הריבית וההתאמה לעסק או ללווה הספציפי. צוות בוסט פיננסים עובד מול מגוון רחב של גופי מימון, והעבודה מבוססת על בדיקת העסק או הלווה והשוואת הצעות — לא על עמלות הפצה. כשהמודל שלכם הוא השוואת תנאים, החוזר החדש לא מאיים עליכם; הוא מאשש את הגישה שאנחנו מקדמים כבר זמן רב: שקיפות מלאה כלפי הלווה, חיתום רציני של הגוף המלווה, ותחרות שמתנהלת על מחיר הכסף ולא על כספי הפצה.
לעסק שזקוק להון עבודה, למימון צמיחה או למימון כנגד נכס — עד 100% משווי הנכס, בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה — המסקנה מהחוזר היא שאפשר וראוי לדרוש סטנדרט גבוה מכל גוף שמציע לכם כסף. בוסט פיננסים עוזרת לעשות את הבדיקה הזו בצורה מסודרת: הבנת הצורך, השוואת גופים ותנאים, וליווי עד להחזר הסופי של ההלוואה. התוצאה עבור הלקוח: מימון שמדורג לפי התנאים הטובים ביותר, ולא לפי קשרים. גם בתחום המשכנתאות עצמן השינויים הרגולטוריים מתגברים, ובין אם אתם לווים חדשים או בוחנים מחזור, כדאי להכיר את כללי הבדיקה שעליהם כתבנו במאמר על בדיקות האשראי של לווי משכנתאות.
שורה תחתונה: החוזר של רשות שוק ההון מסדיר את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות לדיון בשתי רגליים — אוסר כסף סמוי ומחייב בדיקה גלויה. ללווים זה טוב; לעסקים זה סימן לשוק בוגר יותר; ולמי שעובד בגישה של שקיפות והשוואת תנאים — זו אישור לדרך.
שאלות נפוצות
מתי נכנס החוזר לתוקף, ועל מי הוא חל?
החוזר הסופי של רשות שוק ההון ייכנס לתוקף בתוך שלושה חודשים מפרסומו, והוא מחייב כעת את החברות החוץ-בנקאיות בלבד — בעלי רישיון למתן אשראי, מפעילי מערכות תיווך באשראי ובעלי רישיון לשירותי פיקדון ואשראי (מקור: ביזפורטל, 24.10.2026). במקביל פורסמה טיוטת חוזר דומה לגופים המוסדיים, שפתוחה להערות הציבור.
האם גם הבנקים מושפעים מהחוזר?
לא. הבנקים כבר מוגבלים שנים באיסורי תגמול דומים מכוח האסדרה הבנקאית, ולכן החוזר מחייב כעת רק את הערוץ החוץ-בנקאי. מבחינת הלווה זה בדיוק העניין: הרגולטור מיישר את הזירה בין שני הערוצים, כך שההמלצה שתקבלו נשפטת לפי התאמתה — לא לפי כסף שהועבר מתחת לשולחן.
האם שכר הטרחה שאני משלם ליועץ יעלה?
ייתכן. לפי הדיווח בביזפורטל, שכר הטרחה שיועצי משכנתאות גובים מהלקוח אינו מוסדר כיום, והוא עשוי לעלות כפיצוי על אובדן העמלות מגופי המימון. הנקודה החשובה היא שהתשלום הזה יהיה גלוי לפניכם, מול תשלום סמוי שלא ראיתם ושהשפיע על ההמלצה. כשהתמורה גלויה, אפשר לשאת ולהשוות — ולוודא שהייעוץ שווה את מחירו.
אני בעל עסק שנדחה מהבנק. מה החוזר אומר לי?
שני דברים. ראשון, חובת החיתום העצמאי מחייבת כל גוף חוץ-בנקאי לבחון את דירוג האשראי שלכם, את התאמת התנאים ואת יכולת ההחזר — כך שההחלטה על האשראי שלכם מתקבלת על בסיס מידע אמיתי. שני, התחרות בין הגופים עוברת מעמלות הפצה למחיר ההלוואה — וזה בדיוק המצב שבו השוואת תנאים, כמו זו שעושה בוסט פיננסים מול מגוון גופי מימון, מחזירה לכם את הכוח לבחור.
האם יועצי המשכנתאות עצמם עברו אסדרה?
עדיין לא. לפי הדיווח בביזפורטל, יועצי המשכנתאות אינם נתונים כיום לרישוי ייעודי ולפיקוח ישיר, והצעת החוק שתסדיר את המקצוע תלויה בכנסת הבאה. החוזר הנוכחי מסדיר את הצד המשלם — נותני האשראי — והוא צעד משמעותי, אבל השלמת הפיקוח על עצם המקצוע עוד צפויה.