חבילת משרד האוצר לממשלה הבאה: סוף סבסוד הדלק, הקפאות מס והצעדים שישפיעו על העסק שלכם

בזמן שהשיח הציבורי מתמקד במשא ומתן הקואליציוני, משרד האוצר כבר עשה את שיעורי הבית. כפי שדווח בג'רוזלם פוסט (27.10.2026), עוד לפני שהתבררו תוצאות הבחירות לכנסת ה-26 הוכנה על שולחנה של הממשלה הבאה חבילת צעדים כלכליים נוקשים, חלקם בתיאום עם בנק ישראל — סיום סבסוד הדלק, הקפאות מס אוטומטיות נוספות, מיסוי הכנסות שכירודיות מהשקל הראשון וצעדים נוספים. בשביל בעל עסק זה לא עוד סיפור פוליטי: זו רשימת עלויות שעומדת להיכנס לו לדוח רווח והפסד במהלך 2027. בבוסט פיננסים (Boost Finance) עוקבים אחרי התהליכים האלה מקרוב, כי הלקוחות שלנו — בעלי עסקים קטנים ובינוניים — הם בדיוק אלה שמרגישים ראשונים גם את עליית מחיר הדלק במשלוחים וגם את הקפאת תקרות המס בשכר. במאמר הזה נפרק את החבילה לפריטים, נסביר מה כל צעד עושה בפועל לעסק שלכם — ונראה למה החודשים הקרובים הם חלון תכנון שכדאי לנצל לפני שתקציב 2027 וחוק ההסדרים נכנסים לחיים שלנו.

מה כבר מונח על השולחן של הממשלה הבאה

הכלל הראשון בתכנון פיננסי: מי שמחכה לוודאות מפסיד את החלון. הממשלה הבאה תצטרך להעביר במהרה תקציב לשנת 2027 — או תקציב דו-שנתי לשנים 2027-2028 — ובצמוד לו גם חוק ההסדרים. זה לא תהליך שנמשך שנה: הממשלה מתמודדת עם משימת התקציב מיד בתחילת דרכה, אחרת המדינה נכנסת לתקציב חלוקה אוטומטי. לכן, על פי הדיווח בג'רוזלם פוסט, האוצר הכין מראש את רשימת הצעדים שתוצע לממשלה: סיום סבסוד הדלק שכבר נקבע, המשך הקפאת תקרות המס גם ב-2027, מיסוי הכנסות שכירודיות מהשקל הראשון, מס על ספקי תוכן בינלאומיים, קיצור הטבות המס בפנסיה וביטול פטורי מע"מ סקטוריאליים. דיווח משלים בישראל היום (28.10.2026) מוסיף את התמונה הכוללת: הגירעון ונזקי המלחמה הם ה"מתנות" שהושארו לממשלה החדשה, והיא תצטרך לממן אותם מהר.

בשביל עסק, המשמעות היא לוח זמנים די צפוף: בין הרגע שבו נוצרת ממשלה לבין ההצבעה על התקציב וחוק ההסדרים יש חודשים ספורים, ובתוכם מתקבלות הרוב ההחלטות שיעצבו את סביבת העלויות של 2027. מי שמזהה את זה מוקדם — ומתכנן את המימון והמס שלו לפני שההחלטות נכנסות לתוקף — נמצא בעמדה אחרת לגמרי ממי שמגלה את העלויות החדשות דרך חשבונית החשמל והמשכורת של ינואר. זו בדיוק הסיבה שבגללה צוות בוסט פיננסים ממליץ לעסקים להתייחס לתקופה הזו כאל רבעון תכנון, לא כאל עוד עונת בחירות.

סבסוד הדלק מסתיים: 8.90 שקל לליטר ואפקט הדומינו שבא אחריו

הצעד המוחשי ביותר בחבילה הוא סיום סבסוד הדלק. לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט, הסבסוד של שקל אחד לליטר — שעלה למדינה יותר מחצי מיליארד שקל בחודשיים בלבד — מסתיים במוצאי שבת, ומחיר בנזין 95 אוקטן צפוי להגיע לכ-8.90 שקל לליטר. אבל הדלק הוא רק הכתובית. הנקודה הקריטית לעסקים היא שהעלאה עלולה להדהד גם במחירי החשמל, המים והתחבורה, שהוקפאו ביוזמת הממשלה במהלך התקופה האחרונה — ועלולים להשתחרר מההקפאה כשהחבילה נכנסת לתוקף. הדיווח מציין שהמהלך עלול להזניק את מדד המחירים לצרכן.

לבעל עסק יש כאן שתי חשיפות שונות שכדאי להפריד ביניהן. הראשונה: עלות תפעול ישירה — כל רכב צמוד, כל משלוח, כל נסיעת שירות הופכת יקרה יותר מהרגע אחד לשני, בלי קשר למשא ומתן עם הספקים. השנייה, הרכה יותר אבל הרבה יותר רחבה: אינפלציה נובעת. אם מדד המחירים מזנק, האפקט מגיע לכל מקום — יוקר במחירי הספקים, בשכר (במיוחד כשגם תקרות המס קפואות והעובדים מרגישים ירידה בשכר הריאלי), ובהתוויית הריבית של בנק ישראל. עסק שמתכנן תקציב 2027 על בסיס עלויות 2026 עלול לגלות שפער של אחוזים בודדים במדד חיסל לו את כל שולי הרווח. אם אתם רוצים להעריך איפה העסק שלכם חשוף לטעויות מהסוג הזה, כדאי לקרוא את המאמר שלנו על טעויות ניהול תזרים מזומנים שעולות לעסקים ביוקר.

הטבלה הזו היא בעצם מפת העלויות של 2027. שימו לב שרוב הפריטים בה לא דורשים החלטה חדשה של הממשלה הבאה — חלקם כבר נקבעו, והממשלה רק צריכה לא לעצור אותם. זה בדיוק ההבדל בין סיכון תלוי החלטה לסיכון תלוי אי-החלטה, ובתכנון פיננסי שניהם מטופלים באותה דרך: בהנחת תרחיש שמרני.

עשרה מיליארד שקל מהקפאות: המס שעולה בלי שאף אחד מצביע עליו

הרכיב השקט ביותר בחבילה, ואולי החשוב ביותר לכיס של כל עובד ומעסיק, הוא המשך הקפאת הפרמטרים: תקרות המס, נקודות הזיכוי, דמי הביטוח הלאומי ושיעור המע"מ יישארו קפואים גם ב-2027. לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט, ההקפאות האלה מייצגות הכנסות של כ-10 מיליארד שקל למדינה. המנגנון פשוט ואכזרי ביעילותו: כשהמדד עולה אבל התקרות לא נעות, עוד שכר "נבלע" לתוך המדרגות הגבוהות יותר, ושיעור המס הממוצע עולה מעצמו — בלי הצבעה, בלי כותרת, בלי כלום שנראה כמו העלאת מס.

למעסיק יש כאן אפקט כפול. ראשית, כל עליית מס אפקטיבית על העובדים שלכם היא לחץ שכר עתידי: העובד שמקבל בפועל פחות היום יבקש לפצות על זה מחר, ובמשא ומתן על שכר או תוספות יוקר, הנתון הרלוונטי הוא הנטו, לא הברוטו. שנית, אם המדד עולה בעקבות הדלק והמחירים המשתחררים — הקפאת התקרות מגדילה את החיכוך בין המדד לשכר הריאלי ומזינה את אותו לחץ. עסקים שמתכננים תקציב כוח אדם ל-2027 צריכים להניח בתוכו גם את המרכיב הזה.

מיסוי שכירודיות מהשקל הראשון: מה זה עושה למשקיעי הנדל"ן

הצעד שמדבר במיוחד לכל מי שמחזיק נכסים: הצעת האוצר כוללת מיסוי הכנסות שכירודיות מהשקל הראשון. היום, כזכור, בעל נכס יחיד שגובה שכירות חודשית של עד 5,654 שקל פטור ממס על ההכנסה הזו (לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט). אם הפטור הזה מתבטל או מצטמצם, השורה התחתונה של כל פורטפוליו נדל"ן מניב משתנה — תשואה שנראתה משתלמת לפני מס עלולה להישחק באופן משמעותי אחריו.

מה זה אומר בפועל? ראשית, משקיעים שהסתמכו על הפטור כדי לשמור על תשואה נטו סבירה יצטרכו לחשב מחדש את האפקטיביות של הנכסים שלהם — במיוחד דירות בפריפריה, שבהן שכירות חודשית בגובה 4,000-5,000 שקל נפוצה והפטור היה חלק מהותי מהכדאיות. שנית, נוצר תמריץ לבחון מחדש מבני אחזקה: האם הנכס מוחזק באופן פרטי, בחברה או במסגרת אחרת, ואיך כל אחת מהאפשרויות מתמסחרת מול המס החדש. שלישית — וזו הנקודה שקשורה אלינו ישירות — מי שההכנסה מהנכס היא חלק מהתזרים העסקי שלו צריך לבדוק איך עלויות המימון של אותם נכסים מוכרות לצרכי מס, ונושא ששווה קריאה בהקשר הזה הוא ניכוי ריבית כהוצאה — המדריך להבנת ניכויי הריבית. שימו לב: כל תכנון מס משמעותי צריך להיעשות מול רואה חשבון, ורצוי עכשיו — לפני שהכללים משתנים ולפני שנכנסים לשנת המס החדשה.

בנוסף, הצעד הזה מגיע בדיוק בתקופה שבה גם העלויות לבעל נכס עולות: מדד גבוה יותר מזין את דמי הניהול והתחזוקה הצמודים, והריבית על מימון הנכסים תלויה בהתוויית בנק ישראל. בוסט פיננסים נתקלת לא פעם במשקיעים שגילו שפרמטר אחד שהשתנה — מס, ריבית או מדד — הפך נכס "בטוח" לעסקה גבולית. הפתרון הוא לא לחכות לפרמטר הבא, אלא למפות את החשיפה מוקדם.

187 מיליארד שקל לביטחון, מס נטפליקס וקיצור הטבות: מממנים את הגירעון

החבילה כוללת גם את הצד של ההוצאות: תקציב הביטחון צפוי להגיע ל-187 מיליארד שקל, כשהמימון מגיע מקיצוצים בכספי הקואליציה ומצעדי יעילות, כך לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט. בצד ההכנסות, על השולחן גם מס על ספקי תוכן בינלאומיים — המוכר בכינוי "מס נטפליקס" — קיצור הטבות המס בפנסיה וביטול פטורי מע"מ סקטוריאליים. עבור עסקים, שניים מהצעדים האלה רלוונטיים במיוחד: מס על ספקי תוכן בינלאומיים עשוי לייקר את כלי התוכנה והתוכן שאתם צורכים בעסק — שירותי סטרימינג, SaaS ותוכן בינלאומי — וביטול פטורי מע"מ סקטוריאליים הוא למעשה העלאת מחירים ממוקדת בענפים שבהם הפטור קיים, שעשויה לחלחל לכל שרשרת האספקה שנוגעת בהם.

קיצור הטבות המס בפנסיה, מנגד, נוגע לכיס של העובדים והמנהלים שלכם — ובפוטנציאל גם לכיס העסקי, כשמדובר בהטבות לעצמאים ובעלי מניות. כמו בהקפאות, גם כאן מי שמתכנן מהלכי חיסכון והטבות ל-2027 כדאי שיעשה זאת לפני שהכללים משתנים.

לוח הזמנים: למה החלון שבין עכשיו לתקציב 2027 הוא נכס

עכשיו החלק שבו כל זה מתחבר לניהול הפיננסי של העסק. תקציב 2027 וחוק ההסדרים ילכדו בתוך חודשים ספורים את רוב הצעדים שתוארו כאן, והסביבה שאחריהם תהיה יקרה יותר, מוסדרת יותר ופחות צפויה. בסביבה כזו, לגייס אשראי רק כשהצורך כבר דוחק זו הגישה היקרה ביותר: גופי המימון מתמחרים לפי הנתונים שמולם, ועסק שמגיע בלחץ תזרימי בסביבה אינפלציונית מקבל פחות כסף, בתנאים פחות טובים, בדיוק בזמן שהעלויות שלו עולות. ההמלצה שלנו בבוסט פיננסים היא להפוך את התקופה שלפני התקציב לחלון פעולה: לרכז את גיוסי האשראי, מחזורי ההלוואות והמהלכים המשמעותיים שתלויים בכללי מס קיימים — ולא לדחות אותם ל"אחרי שנדע מה יהיה".

שלוש סיבות כלכליות תומכות בזה. ראשית, אי-הוודאות עצמה מייקרת מימון — גם אם בנק ישראל לא יעלה ריבית, גופי המימון מתמחרים סיכון כל עוד התקציב לא הושלם, והפריים הוא רק נקודת הייחוס (להעמקה בנושא כדאי לקרוא את מדריך הפריים — איך ריבית הפריים משפיעה על ההלוואה שלכם). שנית, אם המדד מזנק בעקבות הדלק והמחירים המשתחררים, הכסף שתגייסו עכשיו שווה יותר מהכסף שתגייסו בעוד חצי שנה — והעלויות שתקנו בו עולות מוקדם יותר מהמחירים שתגבו. שלישית, מי שיש לו חשיפה לדולר או למטבע זר ברכישות — והתקופה שלאחר בחירות היא בדיוק הזמן שבו השקל נע בחדות — כדאי שיגדר אותה לפני שהתנודתיות מגיעה למחירי הרכישה שלו. על זה יש לנו מדריך מלא: גידור מטבע חוץ לעסקים — איך מגנים על התזרים.

איך עסק מתכונן בפועל: חמישה צעדים לפני 2027

אז מה עושים עם כל המידע הזה? הנה מסגרת עבודה שאנחנו בבוסט פיננסים ממליצים לעסקים להריץ ברבעון הקרוב, לפני שהתקציב נכנס לתוקף:

• בנו תרחיש עלויות "פוסט-חבילה". הוסיפו לתחזית 2027 את הפריטים מהטבלה למעלה: דלק ב-8.90 שקל לליטר, חשמל ומים בהנחת שחרור מההקפאה, ותוספת שכר שמפצה על הקפאת התקרות. אל תבנו תחזית אחת — בנו תרחיש בסיס ותרחיש שמרני.
• מפו את גרעון ההון שעשוי להיווצר. עליית עלויות בלי עלייה תואמת בגבייה יוצרת פער הון עבודה. עדיף לזהות אותו בתחזית עכשיו מאשר בהמשאה.
• רכזו גיוסים ומחזורים לפני סוף השנה. אם יש הלוואה יקרה למחזור, מסגרת להרחיב או צורך מימון מתוכנן — הזמן שלפני התקציב הוא בדרך כלל הזמן הטוב ביותר לחתום עליו.
• בדקו מימון כנגד נכסים. לעסקים ולבעלי נכסים יש אפיק שנשכח לעיתים קרובות: גופי מימון חוץ-בנקאיים — ובהם בוסט פיננסים — מלווים עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה), מול תקרות בנקאיות נמוכות משמעותית. כלומר, נכס שממונף כיום בחלקו יכול להנפיק כמעט כפול הון עבודה ממה שהבנק מוכן לתת נגד אותו נכס — וזה בדיוק סוג הגמישות שסביבת 2027 עשויה לדרוש.
• תכננו את צעדי המס עם רואה החשבון מוקדם. מיסוי שכירודיות, קיצור הטבות פנסיה והקפאות — כל אלה יוצרים עדיפות ברורה לביצוע מהלכי מס גדולים לפני השינוי ולא אחריו.

השורה התחתונה של הטבלה: בסביבה שבה העלויות עולות מכמה כיוונים בבת אחת, הנכס החשוב ביותר של עסק הוא לא הריבית שהוא משלם — אלא הזמינות של ההון כשהוא צריך אותו. גיוון מקורות האשראי, כולל ערוץ חוץ-בנקאי פעיל, הוא ביטוח לא רק על תנאים אלא על היכולת לפעול בכלל.

שאלות נפוצות על חבילת האוצר וההשפעה על עסקים

האם סיום סבסוד הדלק באמת ישפיע על עסק שלא מחזיק רכבים?

כמעט בוודאות כן, בעקיפין. הדלק נכנס למחיר כמעט של כל מוצר — משלוחים, לוגיסטיקה, שירותים שמגיעים אליכם. בנוסף, לפי הדיווח בג'רוזלם פוסט, סיום הסבסוד עלול להקפיץ גם את החשמל, המים והתחבורה שהוקפאו, ולהזניק את המדד — ומדד גבוה יותר מגיע אליכם דרך מחירי הספקים, השכר ותנאי האשראי. גם עסק בלי משאית מושפע מכל זה.

מה זה אומר שתקרות המס קפואות — אני משלם יותר מס בלי שהשכר עלה?

זו בדיוק הנקודה. כשהמדד עולה והתקרות נשארות על מקומן, שכר שהיה פטור או במדרגה נמוכה "מטפס" למדרגות גבוהות יותר בלי שום שינוי נומינלי במשכורת. לפי הדיווח, ההקפאות שיישארו ב-2027 מייצגות כ-10 מיליארד שקל הכנסות למדינה — כלומר 10 מיליארד שקל שלא נשארים אצל העובדים ובעלי העסקים. זה כר פורה ללחץ שכר, וכדאי לקחת אותו בחשבון בתקציב כוח האדם.

יש לי דירה להשכרה — האם אפגע ממיסוי השכירודיות מהשקל הראשון?

אם ההצעה תתקבל כפי שדווח, הפטור הקיים (שכירות של עד 5,654 שקל בחודש לנכס) עומד להשתנות, והכנסות שכירות יחויבו מהשקל הראשון. אם זה חלק מההכנסות שלכם — זה הזמן לחשב את התשואה נטו מחדש ולבדוק עם רואה חשבון את מבנה האחזקה של הנכסים. מהלכים שנעשים לפני תחילת שנת המס עשויים להיות שווים הרבה יותר ממהלכים זהים שנעשים אחריה.

למה לגייס אשראי עכשיו ולא לחכות לראות מה יהיה עם התקציב?

כי אי-הוודאות ועליית העלויות עובדים נגדכם בשני ערוצים: גופי מימון מתמחרים סיכון כל עוד התקציב לא הושלם, ואם המדד מזנק — הצרכים שלכם גדלים מוקדם יותר מהגבייה. גיוס מוקדם נותן לכם כרית ביטחון בתנאים של היום במקום גיוס חירום בתנאים של מחר. בבוסט פיננסים רואים את ההבדל הזה שוב ושוב: העסק שמגיע לפני הצורך מקבל הצעות אחרות לגמרי מהעסק שמגיע אחריו.

מה ההבדל בין מימון בנקאי למימון חוץ-בנקאי כנגד נכס?

במהות, ההבדל הוא בתקרת המינוף ובגמישות. הבנקים פועלים תחת תקרות סיכון ודרישות בטוחות שמגבילות את שיעור המימון כנגד הנכס, בעוד גופים חוץ-בנקאיים — ובהם בוסט פיננסים — מלווים עד 100% משווי הנכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה). מבחינת עסק זה אומר שנכס קיים יכול להנפיק יותר הון עבודה, בלי לחסום את מסגרת הבנק לצרכים השוטפים. השילוב של שניהם — בנק לשוטף, חוץ-בנקאי למהלכים — הוא המבנה שבו רוב העסקים המנוהלים היטב עובדים היום.

סיכום: החבילה עוד לא אושרה — אבל התכנון כבר צריך להתחיל

אף אחד מהצעדים שכאן לא דורש מכם פאניקה, אבל כולם יחד דורשים מכם תשומת לב. סיום סבסוד הדלק והשחרור שבא אחריו, הקפאות המס שנשארות, מיסוי שכירודיות מהשקל הראשון ותקציב ביטחון של 187 מיליארד שקל — כל אלה מצטרפים לתמונה של 2027 שבה העלויות עולות, השכר הריאלי לוחץ והוודאות מתמעטת. העסקים שיצאו מהתקופה הזו חזקים הם לא אלה שחיכו לראות איזה צעד יעבור ואיזה לא — אלה שהרימו עכשיו תחזית עלויות מחמירה, בדקו את פערי ההון העתידיים, וריכזו את המימון ומהלכי המס שלהם בזמן שהתנאים עדיין ידועים.

זו בדיוק העבודה שאנחנו עושים בבוסט פיננסים: מבינים את התמונה המאקרו שמשפיעה על העסק שלכם, מתרגמים אותה לתכנית מימון מוחשית, ומגייסים את ההון מתוך מגוון גופי מימון — כולל מימון חוץ-בנקאי עד 100% משווי נכס (בכפוף להערכת שמאי ולתנאי הגוף המלווה) ופתרונות הון עבודה לעסקים. לפני שהממשלה הבאה מעבירה את התקציב שלה — כדאי שיהיה לכם תקציב משלכם.